שאלות ותשובות

ת: הלשכה פועלת כגוף עצמאי ללא מימון ממשלתי וללא כוונת רווח (מלכ"ר). הפעילות השוטפת ממומנת באמצעות תרומות ודמי השתתפות סמליים בפעילויות מסוימות, שנועדו אך ורק לכיסוי הוצאות התפעול, הפקת הפעילויות ורווחת החברים. בניגוד לגופים אחרים, אין מנגנוני שכר מנופחים, ולכן כל שקל שנכנס ללשכה חוזר ישירות לחברים בצורת ערך מוסף.

ת: בוודאי. זהו הלב הפועם של הפעילות שלנו. הלשכה מפעילה מגוון רחב של ועדות ופורומים מקצועיים (כגון: משפט אזרחי, פלילי, מקרקעין, הייטק, דיני משפחה ועוד). הוועדות מובלות על ידי בכירי המקצוע בתחומם. המטרה אינה "תואר לשם תואר", אלא עשייה: ייצור תוכן איכותי, הפריית החברים בידע עדכני, וקידום יוזמות מקצועיות לטובת הכלל.

ת : אנו נפעל להשגת הסדרים קבוצתיים מיטיבים עבור חברי הלשכה, כולל ביטוח אחריות מקצועית המותאם לצרכים המודרניים של עורך הדין. כגוף צרכני מאוחד ואיכותי (שבו הסיכון המקצועי נמוך יותר בזכות סינון ואתיקה), אנו שואפים להוזיל עלויות ולשפר את הכיסויים עבור חברינו.

ת: הלשכה מבוססת על "אמנת מצוינות ואתיקה". אף שאין לנו סמכות לשלול רישיון (סמכות השמורה למדינה), יש לנו את הסמכות לשלול חברות. חבר שיפעל בניגוד לערכי הלשכה או לכללי האתיקה שלנו – חברותו תופסק. השתייכות ללשכה מהווה "תו איכות", ושמירה על המוניטין של כלל החברים היא עדיפות עליונה.

ת: לא. על פי החוק בישראל כיום, תנאי סף לעיסוק בעריכת דין הוא חברות פעילה בלשכת עורכי הדין הסטטוטורית. הלשכה החדשה הינו גוף וולונטרי "מקביל", שנועד להעניק בית מקצועי נוסף, ערכי ושירותי.

ת: המטרה אינה לבטל את החוק וליצור אנרכיה, אלא להוביל לתיקון חקיקה שיאפשר הכרה ב"ארגונים יציגים" נוספים. החזון הוא להעניק לכל עורך דין את הזכות הדמוקרטית לבחור לאיזה גוף להשתייך ולמי לשלם דמי חבר.

ת: התשובה מתחלקת לשני שלבים, בהתאם לחזון שלנו ליצירת שוק חופשי ומקצועי:

בטווח המיידי: הלשכה מהווה בית מקצועי מקביל ומשלים. אנו נספק את כל המעטפת המקצועית והקהילתית: תרבות, צרכנות, כנסים, השתלמויות, אתיקה וייצוג מול הכנסת. בשלב זה, אנו לא מחליפים את הרישיון הסטטוטורי, אלא מעניקים את הקהילה והערך שחסרים לרבים.

בטווח הארוך: השאיפה שלנו היא להגיע למצב של זכות בחירה מלאה. ברגע שהלשכה תתבסס כאלטרנטיבה מלאה, ראויה וחזקה, אנו נפעל לשינוי חקיקה שיאפשר לכל עורך דין לבחור באופן חופשי לאיזה לשכה הוא משתייך ולמי הוא משלם דמי חבר. חשוב להדגיש: אנו לא נלחמים בגוף הקיים. אין לנו עניין במאבקי כוח. אנו קמנו כדי להציע דרך נוספת – דרך מקצועית, נקייה וערכית – עבור עורכי דין שמבקשים לעצמם בית אחר.

ת: בוודאי. זהו לב הפעילות שלנו. הלשכה החדשה מפעילה מגוון ועדות ופורומים (כגון: אזרחי, פלילי, מקרקעין, הייטק ועוד), המובלים על ידי בכירי המקצוע. מטרת הוועדות היא לייצר תוכן איכותי, להפרות את החברים בידע, ולקדם יוזמות מקצועיות לטובת הכלל.

ת: הלשכה מנפיקה מספר חבר פנימי ותעודת חבר בארגון עורכי הדין והמשפטנים. תעודה זו משמשת לזיהוי, קבלת הטבות והוכחת השתייכות לקהילה. (הערה: מספר הרישיון להופעה בבית משפט נותר זה שהונפק ע"י המדינה).

ת: אנו פועלים לקבלת מעמד של "גוף יציג" מול משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, על מנת שנוכל להשמיע את קול החברים בנושאי חקיקה ומינויים, כגוף מקצועי שווה ערך.

ת: בראש הלשכה עומדת נבחרת מנוסה של מי שמכירים את המערכת לפני ולפנים:
• עו"ד נועם לאור ועו"ד אברהם ללום (יו"רים משותפים, לשעבר סגני ראש הלשכה).
• ד"ר יצחק לקס (מ"מ יו"ר, אחראי קשרי כנסת וממשל.

ת: כרגע הלשכה מובלת על ידי ועד המייסדים. בעתיד, יתקיימו בחירות למוסדות הלשכה על פי תקנון דמוקרטי, כאשר הקריטריונים לבחירה יהיו מבוססים על התאמה מקצועית ועשייה, ולא על שיוך פוליטי.

ת: בראש תחום האתיקה עומד עו"ד מייק יורק. אין לנו "בית דין משמעתי" בעל סמכויות ענישה פליליות/שלילת רישיון, אלא ועדת אתיקה האוכפת את "אמנת המצוינות". הסנקציה היא הפסקת חברות: מי שחורג מכללי הלשכה או פועל בניגוד לאתיקה, לא יוכל להיות חלק מהנבחרת שלנו.

ת: הלשכה פתוחה לכולם ומהווה גשר. כבר בשלב ההקמה חברו אלינו משרדים גדולים, נציגים מהחברה החרדית והערבית, שופטים בדימוס, משפטנים ואקדמאים – כולם תחת קורת גג אחת של מצוינות.

המצע מבוסס על ליברליזציה של ענף עריכת הדין. א. חופש העיסוק וההתאגדות: ביטול המונופול הכפוי. ב. מצוינות: יצירת "מועדון" שבו החברות היא תו איכות (בניגוד ללשכה שחייבת לקבל כל מי שעבר מבחן, אצלנו יש סינון ערכי). ג. שירות: הפיכת היוצרות – הלשכה החדשה עובדת אצל החבר, ולא החבר משלם מס ללשכה.

• מה האלטרנטיבה הזאת מציעה לי? כעו"ד: בית נקי מפוליטיקה, נטוורקינג עם "הטובים ביותר" (סביבה איכותית יותר), והשפעה אמיתית בוועדות ללא עסקנות. כמייסד: הזדמנות היסטורית להיות חתום על המהפכה שתשנה את פני המקצוע בישראל, ולהיות חלק ממעגל ההשפעה הקרוב ביותר של בכירי המשפט.

• האם זה יחליף את הלשכה לגמרי? בטווח המיידי: מחליף את הלשכה בכל ה"מעטפת": תרבות, צרכנות, כנסים, השתלמויות, אתיקה וייצוג מול הכנסת. בטווח הארוך: השאיפה היא שתיקון חקיקה יאפשר ללשכה החדשה להחליף את הלשכה גם בגביית דמי החבר. לגבי הרישוי עצמו (מתן הרישיון) – זה כנראה יישאר סמכות מדינה (משרד המשפטים), אך הלשכה תיהיה הצינור דרכו תנוהל האדמיניסטרציה, בדומה לקופות חולים (המדינה מפקחת, הקופה מנהלת).

ת: הלשכה החדשה פתוחה לכולם ומהווה גשר. כבר בשלב ההקמה חברו אלינו משרדים גדולים, נציגים מהחברה החרדית והערבית, שופטים בדימוס, משפטנים ואקדמאים – כולם תחת קורת גג אחת של מצוינות.